שרגא קנטור ז"ל

משה יפת

שרגא קנטור ז"ל

בן יונה וישראל קנטור

טוראי
מפקד בחטיבת אלכסנדרוני

יום ד` באייר תש"ח-13.5.1948
מקום מנוחתו בית הקבורות בתל- מונד (חלקה צבאית)
סיפור חייו
שרגא קנטור נולד בעיירה דולטין שבפולין, וקיבל חינוך מסורתי כל חייו.
בשנת 1935 בהיותו בן שבע עלה עם הוריו לארץ, והמשפחה התיישבה בקדימה.
כאן למד ועבד (לאחר שסיים את בית-הספר היסודי המקומי למד עוד שנתיים בתל מונד) ועזר להוריו במשק הפרטי שלהם.
הוא היה מסור מאוד למשק וכשרצה להקים רפתות חדשות הלך לעבוד כרפתן בנחלת יצחק, מקום שהיו בו רפתות רבות.
לאחר שעבר תאונת אופנוע, הוא חזר למשק שלו ושל הוריו.
בגיל צעיר יחסית הצטרף שרגא ל"הגנה", התאמן הרבה ויצא למספר מסעות. עם הזמן לקח על עצמו תפקידים אחראיים יותר, בין היתר היה אחראי למחסן הנשק ("הסליק"), מדריך, מקלען מומחה ועוד מספר תפקידים. בתקופת המאבק בבריטים נתמנה חבר בוועדת-הביטחון של הגוש.

כאשר פרצה מלחמת העצמאות שרגא פעל בפלוגות-המשמר המקומיות בחטיבת "אלכסנדרוני" ובמסגרתן הוא שירת כמפקד האהוב על פקודיו גם בהדרכה וגם בחזית. למרות שהיה פצוע קשה ברגלו מפציעת העבר ואף על פי שהמפקדים , החברים ובני משפחתו ייעצו לו לא לצאת לחזית בשל פציעתו זו, הוא בחר לצאת לחזית הלחימה.
ביום רביעי באייר תש"ח, (13.5.1948) בהתקפה על טירה, פעל כרגם, תפקיד שהתמחה בו כבר זמן מה. שרגא נפצע מכדור ברגלו, אך סירב לקבל עזרת חבריו אותם שלח לעזור לפצועים אחרים.
הוא זחל בשארית כוחותיו לעבר תחנת איסוף הפצועים אך נפטר בשל איבוד דם.
הוא נקבר בבית- הקברות בתל- מונד.

בכיכר המרכזית של קדימה מוקמת אנדרטה המנציחה את בני היישוב אשר נפלו במערכות ישראל ובה מוזכר גם שרגא קנטור. האנדרטה הוקמה מיוזמתם של חברי הישוב בשנות החמישים, ומונצחים בה 32 חללים.
האנדרטה ברחבה מרוצפת בכיכר המרכזית של היישוב, סביבה גן מטופח. האנדרטה מורכבת מבסיס קובייה שחזיתו קיר מאבן ירושלמית, וסלע כהה וגבוה הניצב מעליו. על קיר האבן לוח שיש ועליו שמות החללים. מתחת ללוח המילים "יד לבנים" ופסוק מקינת דוד: "מנשרים קלו מאריות גברו". בראש הסלע הכהה שמעל הקיר המילה "יזכור" וסמל צה"ל.
בכיתה ז` שרגא וחבריו לכיתה כתבו מספר חיבורים שנשמרו במשך השנים ונמצאים כיום במוזיאון בבית הספר היסודי "ניצני השרון".

יהי זכרו ברוך