אהרון אברג`ל ז"ל

נולד ביום י"ז בסיוון תשכ"ו (5.6.1966) בקרית שמונה, בן למשפחה בת ארבעה ילדים. אהרון התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "תל חי" בעיר הולדתו. בגיל שתים עשרה עבר למסגרת החינוכית של "עליית הנוער", בקיבוץ יראון שבגליל המערבי. הוא מצא את מקומו בבית נעמי ומוני פרי והשתלב בכיתת "צור". את לימודיו התיכוניים המשיך בבית-הספר על שם אנה פרנק בקיבוץ סאסא. חבריו כינוהו בחיבה "אהרונצ`יק". בתקופה זו השתייך לחטיבת בני הקיבוצים בתנועת "הנוער העובד והלומד", ושיחק בקבוצות הכדורגל והכדורסל של "הפועל" יראון. הוא אהב לרקוד ולהופיע במסיבות חגיגיות, אהב מוסיקה, ובעיקר שירים עבריים.

המטפלת, שליוותה את הכיתה בה למד אהרון בבית-הספר התיכון, כתבה עליו לאחר נופלו: "עיני שקד גדולות, תמימות, חמות, חיוך מקסים, לבוש בקפידה, תמיד מסודר, מנומס, וכל כך נוח ונעים, כל כך מיוחד, כל כך שלם. הוא התמודד בחיי הנוער בקיבוץ, כדי להשתלב בו. בשקט, בהבנה, בסבלנות ובסובלנות. הילה של יופי סבבה אותו, יופי פנימי וחיצוני, טוב לב, הגינות, נעימות ועדינות, תמיד אדיב, דואג ומבין".

באוקטובר 1984 התגייס אהרון לצה"ל ושירת ביחידה נבחרת בחטיבת גולני. הוא עבר אימוני טירונות וסיים בציונים מעולים קורס חובשים קרביים. את שירותו עשה כחובש קרבי בפלוגת "עורב" בגולני. בסוף שנת 1987 השתחרר מצה"ל בדרגת סמל ראשון.

אהרון חזר לקיבוצו, התמסר לענף גידולי השדה, האהוב עליו, והתמחה בו. באותו זמן הכיר את ניילה, נערה מתנדבת שבאה מאנגליה. הם התאהבו, נסעו לאנגליה ושם נישאו. מאנגליה עברו לארצות הברית וכעבור כשנה שבו לקיבוץ יראון. אהרון המשיך לעבוד בענף גידולי השדה, עשה חיל וצפו לו עתיד מזהיר, כמרכז הענף. במקביל, הדריך גרעין של נח"ל, אותו ליווה עד נפילתו. במשך הזמן נפרד מאשתו, ששבה לאנגליה, ויצא מהמשק לחופשה בת חצי שנה. כשחזר לקיבוצו, תכנן ליזום הקמת חברה קבלנית, במסגרת הקיבוץ, לביצוע עבודות חוץ בחקלאות.

במרץ 1993 גויס אהרון לשירות מילואים ברצועת עזה. בבוקר יום הזיכרון, ב` באייר תשנ"ד (13.4.1994), נפל אהרון בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים, כשהיה בסיור מבצעי ברצועת עזה. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית שמונה. אחרי נופלו, הועלה לדרגת רס"ל. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות - יפה וג`קלין, ואח - יהודה.

במכתב תנחומים למשפחתו, כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "אהרון שירת כחובש ותואר על ידי מפקדיו כחייל טוב, שביצע עבודתו ברמה מקצועית גבוהה, שקט, קר רוח, אשר תרם לאחרים מנסיונו ומהידע המקצועי שרכש". מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אהרון תפקד כחובש קרבי בפלוגת `עורב`. היה ידוע בין חבריו ומפקדיו כאדם צנוע, שידע לעזור ונתן שכם לחבריו. אהרון, כשמו כן הוא, היה ידוע כרודף שלום. דבריו נשמעו תמיד בנחת והשרו אווירה נעימה וצעירה סביבו. באימונים ובתעסוקה מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. גידלתם בן לתפארת".

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי `יזכור`, שנערך ע`י משרד הביטחון)