חיים (חי) אזולאי ז"ל

חיים (חי) אזולאי נולד ב22.2.1967 בקדימה. הוא למד בבית הספר היסודי "יגאל אלון" בקדימה, המשיך בחטיבת הביניים "הדסים" ומשם עבר לתיכון "אורט". היו לו ארבעה אחים.
חי זהו שם שני שהמציאו לו בצבא "והדביקו" לו. הוא לא רשום בתעודת הזהות אך בסוף הוא כן נרשם על הקבר.
משפחתו מספרת שכילד הוא היה שובב, כובש, ילד מקסים, מצחיק מאוד ואינטליגנט. הוא היה בתנועת הנוער העובד.

כאשר שירת בצבא, בכל פעם שהיה נכנס לקדימה הוא היה עוצר בכניסה בצומת קדימה ומחזיר את המבוגרות עם הסלים הביתה. אז לא היו לכולם רכבים וגם לא היו סופרים בקדימה. האוטובוס היה עובר פעם בשעה – שעתיים ואנשים היו נוסעים לנתניה לשוק כדי לערוך קניות.

כחודשיים לפני השחרור ביום שישי בדרך חזרה הביתה, חבריו הורידו אותו בצומת גלילות והוא חצה את הכביש ונדרס. הוא נפצע קשה והובהל לבית החולים תל השומר ושם הוא מת מפצעיו. הוא נקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בקדימה.
כשהוא נפטר סגרו את צומת קדימה ולא נתנו לרכבים להיכנס מכיוון שלא היה מקום. היו המוני אנשים בהלוויה שלו, וגם באזכרות שהתקיימו שנים אחר כך, בית העלמין היה מלא באנשים.

מפקדיו וחבריו מספרים על הקסם שלו. אמרו שהוא תמיד היה עוזר למי שצריך. הוא עבר קורס חובשים ובכל פעם שהיה בדרך וראה תאונת דרכים היה עוצר ונותן עזרה ראשונה.
פעם הייתה שריפה ביחידה בה הוא שירת והוא הציל חבר שלו שנקלע אליה. החבר מספר שהוא חייב לו את החיים שלו.
המפקדים שלו סיפרו שהוא היה חייל בעל מוטיבציה ושהוא תמיד ביצע מה שביקשו ממנו בצורה הטובה ביותר, וגם התנדב לעזור בכל מה שהיה צריך.
אחת המפקדות שלו סיפרה שהיו לה שיחות אישיות אתו, שהוא היה החבר הכי טוב שלה ושהיא הייתה מדברת אתו על הכול.

תכניותיו של חיים לעתיד היו להשתחרר מהצבא, לשכור דירה, להציע נישואין לחברה שלו. באותו יום שהוא נפל הוא היה אמור ללכת לראות דירה.
משפחתו מספרת שהדבר אליו הם הכי מתגעגעים זה לחיוך שלו, לצחוקים שהוא היה עושה. לבית שהיה לפני.

יהי זכרו ברוך