זאב (זאביק) גולדמן ז"ל

זאב נולד ב 10.3.1951 בפתח תקווה. מצב המשפחה מבחינה כלכלית לא היה מזהיר ולכן נאלץ זאב לעזור למשפחתו והתחיל לעבוד מגיל צעיר.
זאב היה נער חברותי והרבה להתרועע עם בני גילו בקדימה (היישוב בו גדל). הוא עסק בספורט, יצא למסעות מטעם בית-הספר במסגרת הגדנ"ע וכמו-כן השתתף בחוג לריקודי-עם.
זאב עסק בחקלאות ובשלב יותר מאוחר אחרי שהתחתן, פנה לענף היהלומים שהיה בראשיתו באותה תקופה בארץ ומשם הוא הצליח מאוד כיהלומן ונסללה לו דרך לעצמאות כלכלית. הוא אהב מאוד את עבודתו ואת הסיפוק שהביאה לו.
שלושה שבועות לפני שזאב נהרג, נולד בנו – עמית, וזה היה אירוע משמעותי שהשפיע על חייו.
היה לזאב כושר מנהיגות יוצא מן הכלל והוא היה מאוד כריזמטי ואופטימי.
הוא תכנן להתבסס מבחינה כלכלית, לבנות בית ומשפחה ולתת את הטוב ביותר שהוא יכול לתת לילדים שלו.
הוא תמיד היה אופטימי ומצחיק ותמיד היו לו בדיחות. האנשים שהיו קרובים אליו תיארו אותו כפצצת אנרגיה, בן אדם שאף פעם החיוך לא יורד לו מהפרצוף. כאשר הייתה נמצא איתו הייתה יכול להרגיש שאתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה להיות, הוא תמיד נתן לך להרגיש טוב, ותמיד הראה אמפתיה, אכפתיות ורצון לעזור. רצונו לעזור היה אחד הדברים שהכי אפיינו אותו, מי שהכיר אותו אמר שהוא עולם ומלואו במלוא מובן המילה.
כשזאב גויס לצה"ל, הוא היה מיועד ללכת לקורס קצינים אך בשל חוסר במדריכי קשר באותה התקופה, הוא התנדב לשרת כמדריך קשר, וויתר על יציאה לקורס קצינים.
התפקיד שלו היה קשר וטען בטנק, והוא שירת בחיל השריון.
זאב גויס למלחמת יום כיפור ב- 6.10.1973 , יום לפני שהוא נהרג.
כשהסורים פתחו במתקפת פתע בשש בערב הם היו בעליונות מספרית גדולה מאוד. הסורים נכנסו אל רמת הגולן עם מספר עצום של טנקים, לוחמי קומנדו ואנשי חי"ר.
כשהם הגיעו לרמת הגולן כל גדוד התחלק לכמה כוחות, הגדוד של זאב – גדוד עוזי שלחם במסגרת החטיבה בדרום רמת הגולן, הורכב מפחות מעשרה טנקים, לעומת זאת הסורים ירדו לדרום רמת הגולן עם מאתיים חמישים טנקים. לסורים היה טנק סובייטי מאוד מתקדם והמון אמצעים טכנולוגיים תוצרת סובייטית ועליונות מאוד גבוהה מהבחינה הטכנולוגית של איכות הכלים, וגם עליונות בעוצמה מספרית.
ארבעה או חמישה טנקים ביניהם הטנק של זאב היו אמורים לבלום את הסורים בצומת נפח קונטרה שבדרום רמת הגולן, הם נלחמו בחירוף נפש תוך כדי השמדת לא מעט טנקים סורים.
בשלב כלשהו בלחימה, שלושה מהטנקים הושמדו ונשאר עוד טנק אחד והטנק של זאב. הטנק של זאב נפגע כמה פגיעות מאוד קשות ובפגיעה השלישית או הרביעית פגע בטנק טיל נגד טנקים שהשמיד את הטנק במקום. לפני שהטנק הושמד סופית, זאב והסמ"גד שלו – ברוך לנצ`נר הצליחו למלט את הנהג ואת התותחן מהטנק לפני שהטנק ספג את הפגיעה האחרונה.
בסוף היממה של הלחימה לא נשאר מגדוד עוזי זכר, כל הטנקים שלו הושמדו ורוב אנשי הצוות שלו נהרגו.
מי שלקח את הלחימה באותו זמן הייתה חטיבה שבע בפיקודו של אביגדור קהלני.
זאב לא השאיר אחריו מכתבים מפני שהרבה מלוחמי המילואים שגויסו, גויסו מאוד בפתאומיות ולא היה להם זמן לכתוב שום דבר, הם עלו לחזית ורובם מתו ביממה הראשונה של המלחמה.
בסיפור הנפילה של זאב חסרים הרבה פרטים עד היום מפני שהם נשארים תחת מעטה מאוד כבד של סודיות, והפרטים הידועים אלו הפרטים שמשרד הביטחון סיפר למשפחה.

יהי זכרו ברוך