משה יפת

מרדכי טיקוצ`נסקי ז"ל

בן יהודית ויוסף

סגן
נח"ל

נפל ביום ח` בסיון תשי"ח (26.05.1958)
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי קדימה
סיפור חייו
מרדכי נולד בתאריך 23.10.1938 להורים יהודית ויוסף טיקוצ`ינסקי. הוא היה תאום לחנוך ואח ליגאל ורחל.
משפחת טיקוצ`ינסקי גרה בקדימה, והתפרנסה מעבודות בפרדסים ובלולים. הילדים גדלו על ערכים של אהבת הארץ, חברות ונתינה, שקיבלו מהבית ומתנועות הנוער. הערכים הם אלו שסללו את דרכו של מרדכי (או בכינויו, מוטי) בחייו הקצרים.
מוטי תמיד היה אח אוהב ותומך שעזר לטפל באחיו הקטנים ודאג להם. הוא עזר להוריו במשק ובפרדס ולמד בבית הספר "הדסים". הוא היה מוכשר במתמטיקה וידיעת הארץ ואהב מאוד לקרוא ספרים. הוא תמיד שמח לצאת לטיולים בארץ והיה בעל כושר גופני טוב. חלק מתחביביו היו לשחק פינג פונג וכדורגל, והוא חלם להיות מורה לספורט.
חבריו תמיד ציינו את העדינות שבו, ואת הרגישות והעזרה שהפגין כלפי אחרים. לאורך כל שנותיו בלימודים ובצבא, זכה לכבוד רב שהפגינו כלפיו חייליו ותמיד אהבו את חוש ההומור שלו "והשובבות" שלא וויתר עליה, אפילו כשהפך למפקד בעל דרישות המשמש דוגמא.
מרדכי נפטר בהיותו בן 19 ו-7 חודשים, בתאריך 26.5.1958, על הר הצופים.
בעת סיור בשטח "מת" (שטח שהעמדות הישראליות לא רואות), ארגנו הירדנים מארב מתוכנן היטב ופתחו באש. האש נפתחה על הסיור "מהחורשה" שממנה נהרגו מפקד הפטרול ואחד הלוחמים.
מרדכי היה סגן המפקד, ועמד בראש ששת הלוחמים. הוא ניסה להציל את הפטרול שהיה מותקף מאש אויב בשטח פתוח, ומיד הוביל את חייליו באומץ רב אל עבר הנפגעים על מנת לחלצם. גם כשידע שיש סכנת פגיעה וודאית כיוון שאין מקומות מחסה, לא פקפק לרגע והחליט לנסות להציל חיי אדם. מרדכי נהרג במקום.
בעקבות זאת הוענק לו עיטור העוז באפריל 1973, על כך שנהרג בעקבות ניסיון להציל אחרים. מגיע לו שיזכרו אותו ואת מעשיו, וילמדו מהתנהגותו כלפי
הזולת. מרדכי תמיד היה צנוע, והוא מת צעיר מדי.
מת כגיבור.


יהי זכרו ברוך